|
4. מי הם מומחי הפוליגרף, מהי הכשרתם ומהו ניסיונם?
תהליך האבחון של אמת או שקר טומן בחובו אחריות כבדה מכיוון שלעתים קרובות הוא בעל השפעה על גורלו של האדם. מכאן שהכשרתו, ניסיונו, כושרו ומהימנותו של המומחה חייבים להיות ללא רבב. מומחי הפוליגרף של המכון נמצאים בראש הסולם המקצועי הן לפי קנה מידה ישראלי והן בקנה מידה בינלאומי. כולם, בעלי תואר בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות, נבחרו בקפדנות לפני שהוכשרו בבית ספר מוסמך לפוליגרף, עבדו כמתמחים במשך תקופה של שנה לפחות, ולאחר מכן רכשו ניסיון במשך שנים בבדיקת אלפי אנשים, בנושאים מגוונים, במסגרת ממלכתית ו/או פרטית.
למומחי הפוליגרף של המכון לחץ כאן..
5. מהו דיוקם של ממצאי בדיקת הפוליגרף?
בדיקת הפוליגרף הנערכת בתנאים נאותים על ידי מומחה מוסמך ובעל ניסיון, היא האמצעי היעיל ביותר לבחון אמיתות גרסת האדם. מחקרים שנערכו באוניברסיטאות וסקרים שבוצעו בעבודה המעשית בארה"ב ובישראל, מורים על אחוז דיוק של כ - 95% ומעלה בהתאם לתנאי המחקר.
לצפייה בממצאי הסקרים על דיוק בדיקות הפוליגרף לחץ כאן..
6. האם ההתרגשות מפריעה או עלולה להכשיל בבדיקה?
טבעי מאוד כי האדם יתרגש לפני עריכת בדיקת פוליגרף ללא קשר להיותו דובר אמת או דובר שקר. טבעו של האדם להתרגש ואף להיות חרד לקראת כל מבחן (בית ספר, קבלה למקום עבודה חדש, רשיון נהיגה וכד'),קל וחומר לקראת בדיקה הבאה לבחון דבר חשוב כל כך - להוכיח שהינו דובר אמת.
הניסיון מורה כי רוב הנבדקים אכן מתרגשים לקראת הבדיקה, אולם מיד כשהינם רואים במה מדובר התרגשותם פוחתת ולאחר מעשה אומרים "זה היה מעניין", "זה היה נחמד", "היה חבל להתרגש לפני כן".
בבדיקת פוליגרף נלקח בחשבון כי לכל אדם אופי ואישיות משלו ואין שני אנשים זהים. על כן, מתאימים את הבדיקה לכל אדם על-פי תכונותיו ונתוניו. התגובות הנרשמות במכשיר הפוליגרף באות לאבחן רק אמת לעומת שקר.
7. האם אנשים חולים או הנוטלים תרופות מתאימים לבדיקת פוליגרף?
שלב ראשון ובסיסי הוא לבדוק את מידת התאמתו של כל נבדק לבדיקת הפוליגרף. כלומר, בוחנים האם המכשיר קולט נכונה את תגובותיו של האיש. רק אם מוכח כי הנבדק מתאים נערכת הבדיקה ומתקבלים ממצאים מהימנים. אם קיים ספק לגבי מידת ההתאמה של האיש, אין נערכת כלל בדיקת פוליגרף.
קשה לקבוע מראש כיצד משפיעות על הבדיקה מחלות למיניהן ו/או תרופות שהנבדק נוטל. על כן, נוהגים בכל מקרה לבחון במקום את התאמתו של כל אחד בנפרד. לבדיקת הפוליגרף אין כל השפעה על בריאותו של הנבדק ומבחינה זו אין כל מניעה לבדוק כל אחד ואחד. דומה המצב לבדיקת לחץ הדם, מדידת הדופק או מד החום - האם יש להם השפעה על בריאותו של האדם?
8. מה כוללת חוות הדעת של מומחה פוליגרף?
חוות הדעת לבדיקת הפוליגרף מובאת לידיעתו הבלעדית של מזמין הבדיקה. היא כוללת דיווח על גרסת הנבדק, השאלות הרלוונטיות לגביהן נשאל והממצאים שנתקבלו במכשיר הפוליגרף. אין מדווחים מידע אישי על הנבדק או מידע החורג מהתחום של הנושא הנבחן. דברים האחרים הנמסרים על ידי הנבדק ואשר אינם קשורים ישירות לנושא, זוכים לחיסוי מקצועי בדומה לאתיקה המקובלת אצל פסיכולוגים או רופאים.
9. מהו המעמד המשפטי של בדיקת הפוליגרף?
בדיקת הפוליגרף הנה זכות, והיא נעשית אך ורק בהסכמתו ומרצונו החופשי של הנבדק.
בהתאם לפסיקה, בדיקת פוליגרף אינה קבילה כראיה במשפט פלילי, אף לא בהסכמת הנאשם.
ניתן להסתמך על בדיקת פוליגרף לעניין החלטה האם להוציא צו חיפוש או לעצור חשוד לצורכי חקירה, בעוד שלא ניתן להסתמך על בדיקה זו, כאשר נבחנת השאלה האם יש לעצור נאשם עד תום ההליכים.
ממצאי בדיקת פוליגרף מהווים ראייה קבילה במשפט אזרחי אך ורק אם הוסכם על כך מראש על ידי הצדדים המתדיינים. ניתן להסכים שראיה זו תכריע את תוצאות המשפט.
בהליכים מנהליים בהם ניתן לסטות מדיני הראיות, ניתן להסתמך על בדיקת פוליגרף .
במסגרת זו הסירוב להיבדק בפוליגרף יכול להיות מובא בפני קצין שיפוט צבאי, אם כי הושארה בצריך עיון השאלה של הבאת תוצאות הבדיקה גופן.
10. על איזה עקרונות מתבסס הפוליגרף?
שיטת הבדיקה בפוליגרף שייכת לענף הפסיכולוגיה הפיזיולוגית, כשההנחה היסודית היא שכל גירוי פסיכולוגי משמעותי עבור היחיד מעורר תגובה פסיכולוגית אשר היא מצדה מלווה על ידי תגובה פיזיולוגית. שיטת הפוליגרף מתבססת על שני קצוות הרצף. מתן גירוי פסיכולוגי (הצגת שאלה) ואבחון התגובה הפיזיולוגית המתעוררת בעקבותיו.
מכשיר הפוליגרף קולט ורושם באופן רצוף תגובות פיזיולוגיות אוטונומיות אשר אינן ניתנות לשליטה על ידי האדם. הפוליגרף הוא בעל ארבעה ערוצים:
א. נשימה- רישום רצוף של הנשימה באזור החזה ובאזור הסרעפת. המדדים הם: קצב, נפח, יחס בין נשיפה לשאיפה, צורה.
ב. מוליכות חשמלית של העור- רישום רצוף של שינויים בהפרשת בלוטות הזיעה מתחת לפני העור. מימד המוליכות החשמלית של העור נקבע על ידי כמות ההרכב הכימי של הפרשת הזיעה.
ג. דופק- מדידה רצופה של קצב פעולת הלב.
ד. לחץ דם- רישום רצוף של לחץ הדם. המצבים הם: שינויים בגובה לחץ הדם, כמות הדם הזורמת בעורק, היחס בין לחץ הדם הסיסטולי ללחץ הדם הדיאסטולי.
ארבעת הערוצים הפיזיולוגים האלה נמצאו כאינדוקטיביים ביותר לתנאים המוכתבים על ידי בדיקה לאבחון שקר.
11. מהו דיוק בדיקת פוליגרף שניה חוזרת לעומת הבדיקה הראשונה?
דיוקם של ממצאי הבדיקה השניה- החוזרת נוטה להיות נמוך מדיוקם של ממצאי הבדיקה הראשונה- המקורית.
הסבר: העקרון הפסיכולוגי בבדיקת הפוליגרף מבסס את איבחון דובר השקר לעומת דובר האמת לפי אבחון בין תגובות פחד ממוקדות של דובר השקר לבין תגובות חרדה כלליות של דובר האמת.
כל אדם העומד במבחן, כדוגמת בדיקת הפוליגרף, הינו חרד או פוחד. דובר האמת חרד ממעמד הבדיקה, הוא אינו פוחד בפני גילוי האמת בשאלה הרלוונטית אלא מצפה לכך. דובר השקר פוחד באופן ממוקד בפני חשיפת השקר בשאלה הרלוונטית הספציפית ופוחד בפני התוצאות הנלוות לחשיפת השקר- חושש מ"עונש".
עיקרון פסיכולוגי זה תקף בבדיקה הראשונה הנערכת לנבדק. בבדיקה חוזרת חל עיוות או כירסום בעקרונות הבסיסיים:
א. במצב בו הנבדק יודע כי יצא דובר שקר בבדיקה הראשונה הוא עלול להיות במצב פסיכולוגי שונה מזה בו היה שרוי בבדיקתו הראשונה מכיוון שהוא מרגיש שכבר אין לו מה להפסיד- השקר נחשף כבר והבדיקה החוזרת לא יכולה להרע את המצב אלא אולי רק להטיבו. פחדו בפני התגלות השקר בשאלה הספציפית קטן באופן משמעותי.
הבעייתית עימה מתמודד מבצע הבדיקה השניה- החוזרת, היא מורכבת וקשה באופן ניכר מזו שעימה התמודד המבצע בבדיקה הראשונה.
ב. במצב בו הנבדק יודע כי בבדיקתו הראשונה הממצאים היו מוטעים והורו לא נכון כי הוא דובר אמת או דובר שקר, הרי בבואו להיבדק בבדיקה שניה יהיה שרוי במצב פסיכולוגי שונה לחלוטין מזה שהיה שרוי במהלך הבדיקה הראשונה. הוא כבר אינו ממוקד בהבחנה בין אמת לבין שקר בגירסתו. מחשבותיו וריגשותיו מוסטות ומרוכזות ביעילות האבחנה של מערך הבדיקה. שאלה האמורה לעורר פחד בפני היחשפות השקר עלולה לעורר פחד ממשי מפני טעות באיבחון ואילו תגובות חרדה כלליות, המלוות בדר"כ נבדק, עלולות להיעלם ולהשמיט כל בסיס להשוואה נאותה.
12. האם בדיקה פרטית מדוייקת באותה מידה כמו בדיקה רשמית?
ממצאי הבדיקה "הרשמית" נוטים ליתר דיוק על פני אלה של בדיקה "פרטית" ללא קשר איזו מהן הייתה ראשונה ואיזו שניה.
בביצוע בדיקה "רשמית" מתקיים העיקרון הפסיכולוגי של האבחון. במעמד הבדיקה ה"פרטית" מופר עקרון זה, בעיקר אצל דובר השקר שיודע כי חשיפת השקר לא תביא בעקבותיה כל תוצאה שלילית מאחר והיא לא תובא לידיעת כל גורם אחר מלבדו. הוא יכול ליהנות מטעות אפשרית שהוא מקווה כי תתרחש. דומה הוא לאדם המשקר בעומדו בגפו מול מראה ולא אדם המשקר בפני בעל סמכות.
|